אחד התכשיטים באוסף היה יהלום פלורנטין, אשר התפרסם לא רק בזכות צורתו הייחודית וצבעו הצהוב, אלא גם בזכות ההיסטוריה הארוכה שלו. לפני שהגיע לידי הבסבורגים, היה בבעלות משפחת מדיצ’י, שליטי פירנצה.
לאחר שקארל ובני משפחתו עזבו את וינה והיגרו לשווייץ, היה נדמה כי היהלום נעלם. במשך עשורים נשמעו שמועות כי נגנב או אולי שוחזר. מספר ספרים וסרטים, ביניהם “The Imperfects”, התבססו על היעלמותו של היהלום.
לפי בני משפחתו של קארל, הסיפור האמיתי שונה לחלוטין: היהלום מעולם לא נעלם. הוא נשמר בכספת בבנק בקנדה מאז שהמשפחה ברחה לשם במהלך מלחמת העולם השנייה. שלושת בני משפחת הבסבורג הזמינו לאחרונה את הניו יורק טיימס לבחון את היהלום ותכשיטים נוספים.
לפני מותו של כל אחד מהבנים, העבירו הם את המידע לבניהם, כך על פי המשפחה. במשך השנים, המשפחה נמנעה מלענות על שאלות על היהלום: “כמה שפחות אנשים יודעים עליו – כך הביטחון גדול יותר”, אמר קרל. בימים האחרונים, בני המשפחה התכנסו בבנק בקנדה שבו נשמרו התכשיטים. קרל פתח בזהירות מזוודה ישנה ומקופלת שבה היה כל תכשיט, עד שהגיע ליהלום עצמו – עדיין נוצץ ומרשים.
עם חוסר השושלת הזכרית של משפחת מדיצ’י, הפך היהלום לבעלות בית הבסבורג-לותרינגן, שנוסד בשנת 1736 באמצעות נישואי פרנסיס סטיבן וארכדוכסית מריה תרזה מאוסטריה. היהלום הוצג גם על כתרו של פרנסיס סטיבן בטקס ההכתרה לקיסר האימפריה הרומית הקדושה ב-1745.
לאחר מותו של קארל הראשון ממחלת ריאות במדיירה, עברה הקיסרית זיטה עם ילדיה לספרד ואחר כך לבלגיה. כשהנאצים סיפחו את אוסטריה ב-1938 (האנסלוס), בנה הבכור אוטו הוכר כאויב המדינה. המשפחה ברחה לבסוף לארצות הברית בשנת 1940, והקיסרית נשאה עימה את התכשיטים במזוודה קטנה. עם סיוע אמריקאי, הם עברו לקנדה והתמקמו בקוויבק.
קרל הזכיר: “סבתי הרגישה בטוחה – היא יכלה סוף סוף לנשום. אני מניח שהמזוודה הקטנה הוכנסה לכספת בבנק, וזהו. וכך נשמרו התכשיטים בבטחה במשך כל השנים”. הקיסרית זיטה חזרה לאירופה ב-1953 והשאירה את התכשיטים בטיפול הבנק בקוויבק. היא נפטרה בשווייץ בשנת 1989, בגיל 96.
כעת, כשהמחויבות לשמור על הסוד הסתיימה, המשפחה מעוניינת להציג את היהלום הפלורנטיני ותכשיטים נוספים במוזיאון בקנדה, כהוקרה למדינה על האירוח. “זה צריך להיות חלק מקנדה. זה צריך להיות מוצג לפעמים כדי שאנשים יוכלו לראות את הפריטים,” אמר קרל. המשפחה אינה מתכננת למכור את היהלום, ולא הסכימה להעריך את ערכו הכלכלי.