שתיית אלכוהול היא חלק מהתרבות האנושית זה אלפי שנים, אך בעשורים האחרונים היא הפכה לאחת הבעיות הבריאותיות והחברתיות המרכזיות בעולם. על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי לשנת 2024, אחד מכל עשרה מקרי מוות בקרב גברים בגילאי 15 עד 49 קשור ישירות לשימוש באלכוהול בין אם מתאונות דרכים, אלימות, מחלות כבד או סרטן.
הנתונים מבוססים על דיווחי ייצור, ייבוא, מכירות וצריכה עצמית של אלכוהול בכל מדינה, ומחושבים בליטרים של אלכוהול טהור לנפש לשנה בקרב בני 15 ומעלה. הנתונים מתוקננים לגיל כדי לאפשר השוואה בין מדינות בעלות מבנה אוכלוסייה שונה. ארגון הבריאות העולמי עוקב אחר צריכת אלכוהול כחלק מתכנית Action Plan to Reduce Harmful Use of Alcohol הכוללת גם ניטור מקרי אלכוהוליזם, טיפולים רפואיים והתמכרויות.
מדינות מזרח אירופה מובילות זה שנים את הדירוג, בין היתר בשל זמינות גבוהה של אלכוהול, מחירים נמוכים, ומסורת חברתית של שתייה. לעומתן, מדינות אסלאמיות בהן שתיית אלכוהול אסורה בחוק מדווחות על צריכה אפסית.
הצריכה הגבוהה ביותר נרשמת במדינות בעלות הכנסה בינונית־גבוהה, שבהן אלכוהול נגיש, וממשלות אינן מגבילות את מכירתו בשעות ובמקומות מסוימים. במדינות אלו אלכוהול מהווה חלק בלתי נפרד מהחיים החברתיים. לעומת זאת, במדינות אסיה ואפריקה שיעורי השתייה נמוכים יותר, אך בשנים האחרונות נרשמת עלייה עקבית בצריכת הבירה והיין, במיוחד בקרב צעירים. עלייה זו מלווה בפרסום אגרסיבי של מותגים בינלאומיים והתרופפות נורמות מסורתיות.
אלכוהול הוא גורם סיכון מרכזי ליותר מ־200 מחלות. צריכה קבועה מעל שלושה משקאות ביום מעלה משמעותית את הסיכון למחלות כבד, יתר לחץ דם, סרטן הפה, הגרון והמעי הגס. בנוסף, שתייה מופרזת מעלה את שיעור התאונות, האלימות במשפחה והפגיעה בילדים. העלות הכלכלית של צריכת אלכוהול מופרזת נאמדת בכ־2 אחוזים מהתוצר הגולמי העולמי מדי שנה – סכום דומה לעלות הכוללת של עישון וטיפול במחלות לב.
למרות המספרים הגבוהים, יש מדינות שהצליחו להוריד את שיעורי השתייה. בצרפת, למשל, נרשמה ירידה של יותר מ־30 אחוזים בצריכת אלכוהול מאז שנות ה־80, בעקבות רגולציה נוקשה על פרסום משקאות חריפים, חינוך תזונתי מגיל צעיר והגבלת זמני מכירה. גם באוסטרליה, קנדה וסקוטלנד ניכרת ירידה הדרגתית בצריכה לנפש בשנים האחרונות.
בישראל שיעור הצריכה השנתי עומד על כ־5 ליטרים לאדם נמוך מהממוצע האירופי. עם זאת, בעשור האחרון נרשמת עלייה חדה בצריכת האלכוהול בקרב צעירים, בעיקר בסופי שבוע ובאירועי בילוי. הנתונים של משרד הבריאות מצביעים על כך שכ־8 אחוזים מבני הנוער בישראל מדווחים על שתייה מופרזת לפחות פעם אחת בחודש.
הממשלה פועלת להוריד את התופעה באמצעות העלאת מסים על משקאות אלכוהוליים, הגבלת מכירה בשעות הלילה, וקמפיינים בבתי ספר להעלאת מודעות לסכנות השתייה בגיל צעיר. ארגון הבריאות העולמי מעריך כי עד שנת 2030 צפויה עלייה של כ־10 אחוזים בצריכת האלכוהול העולמית, בעיקר במדינות מתפתחות שבהן הביקוש גדל. המאבק באלכוהוליזם ידרוש שילוב בין מדיניות רגולטורית, אכיפה, חינוך ומניעה – לצד נגישות לטיפולים רפואיים ושירותי גמילה.