בראשית דבריו התייחס קידר להסלמה בגזרה הצפונית ואמר: “זה כמו הר געש לפני שהוא פורץ. ישראל לא חיסלה את חיזבאללה — היא חיסלה חלק גדול וחשוב מהנשק האסטרטגי שלו. ישראל לא לקחה לו את הנשק הטקטי; לא את הרובים, לא את האופנועים, הטרקטורונים וה־RPG. הם הצטיידו מחדש, גם דרך סוריה, ומצאו את הדרכים להתחמש. הם בנו מחדש את מערך הכטב”מים שלהם, וכנראה שבישראל מכירים היטב את האירוע”.
לדבריו, הציפייה לפרק את חיזבאללה מנשקו איננה ריאלית: “לפרק את חיזבאללה מנשקו זה אומר לקחת אנשים מאוד אמיצים שייכנסו לבתים שלהם כדי לקחת מהם את הנשק. מה, אתה חושב שהם יישארו בחיים, האמיצים האלה? לא. האמריקנים תמימים. הם חושבים שאם יש הבטחה לפרק את חיזבאללה, אז הוא ימסור את הנשק. זה המזרח התיכון, לא וושינגטון”.
בהמשך התייחס ליחסי ארה”ב-סוריה ואמר: “תראה את הרומן שיש לו עם ג’ולאני. הוא לא מבין שאל־ג’ולאני זה כמו סינוואר. הוא ישב בשקט ואז ביום אחד התפוצץ עלינו. מה שהוא עושה עם אל־ג’ולאני זו בדיוק הטעות שאנחנו עשינו עם סינוואר — שחשבנו שכל מה שהוא רוצה זו מדינה, שקט ולעבוד בישראל. אנחנו לא חושבים כמו אנשי המזרח התיכון, במונחים של ג’יהאד, במונחים של שנים ארוכות של מאבק. ככה זה במזרח התיכון. כל חיזבאללה הרי שיעים”.
על פעילות זרועות הפרוקסי של איראן אמר קידר: “זה סוג מסוים של ג’יהאד. אז הורידו את הראש קצת ביוני, קיבלו מה שקיבלו, ועכשיו הם משקמים את הכוח. הם מחכים לישועה שלהם כבר 1,400 שנה מאז שלקחו להם את השלטון”. לסיום, התייחס גם לנעשה בעזה ולחמאס, וכן לחטופים והחללים שעודם מוחזקים ברצועה: “המאבק נמשך. המאבק לא הולך לשום מקום. אנחנו צריכים להיות מוכנים”.