מספר אנשים המעורים בפרטים אמרו שהמהלך מדרג את ישראל לתפקיד משני בקביעת איך ואיזה סיוע הומניטרי יכול להיכנס לעזה, כאשר ה-CMCC לוקח את ההובלה. מאז החלה הפסקת האש בעזה בחודש שעבר, הסיוע ההומניטרי נותר מוגבל משמעותית על ידי ישראל, למרות שחל שיפור מסוים.
יותר מ-40 מדינות וארגונים מיוצגים במרכז בהנהגה אמריקאית. דובר פיקוד המרכז האמריקאי אמר בראיון כי “אחד היתרונות של להביא את כולם יחד הוא שזה מאפשר למיין בין עובדות לבדיונות ולקבל הבנה ברורה יותר של מה קורה בשטח”.
הגבלות ישראליות על הסיוע
עד כה, צה”ל פתח רק שני מעברים לכניסת סיוע לעזה, כאשר הרוב המכריע של הסיוע מגיע דרך מעבר כרם שלום. לא היו אספקות ישירות לצפון רצועת עזה מאז תחילת ספטמבר. רבות מהמשאיות שהורשו להיכנס, לפי האו”ם, הן משלוחים מסחריים של סחורות המוצעות למכירה בשווקי עזה, כאשר למעטים יש כסף לקנות.
נקודת המעבר בין ירדן לישראל על גשר אלנבי הייתה סגורה במשך רוב השנה, כאשר בירדן ממתינות כמויות גדולות של סיוע. רוב ארגוני הסיוע הבינלאומיים נאסרו מלהכניס מזון לעזה במשך חודשים, לאחר שישראל הטילה כללי רישום חדשים שהארגונים סירבו לחתום עליהם.
למרות שתוכנית השלום של טראמפ כוללת הגדלה מסיבית של כמות הסיוע, ארה”ב לא הבהירה אילו הגבלות ישראליות עשויות להיות מוסרות, כיצד המרכז מתכנן לנהל את פרויקט הסיוע והאם כללים חדשים יהיו מקובלים על ארגוני הסיוע. “הפנייה שלנו היא להפוך את התוכנית למציאות”, אמר אגלנד. “האמינות של ארה”ב עומדת על כף המאזניים כאן”.
טראמפ לחץ על נתניהו
גורם אמריקאי אמר שפרסום הסרטון היה חלק ממאמץ ללחוץ על חמאס, שמיליטנטים שלו צצו לשלוט בחלקים של עזה שמהם נסוג צה”ל כחלק מהפסקת האש. למרות הפסקת האש הרשמית, ישראל שמרה לעצמה את הזכות להגיב לכל דבר שהיא קובעת כאיום על ביטחונה, והיא המשיכה בתקיפות אוויר מזדמנות בעזה וירתה באזרחים שמתקרבים לשטח שבשליטת צה”ל.
עובד סיוע שחזר לאחרונה לוושינגטון מהמרכז אמר: “כל עוד הפיקוד המרכזי מופעל ופועל שם, וכל עוד ארה”ב שמה את המוניטין שלה על הקו, תראו הרבה יותר נכסים אמריקאיים ומבצעים בהובלה צבאית אמריקאית”. ההכרזה הפומבית על טיסות הכטב”ם “הייתה אות שאנחנו לא מסתמכים על מודיעין צה”ל או כטב”מי צה”ל. יש לנו נכסים משלנו שאנחנו מפעילים”.
הלחץ המתמשך של ארה”ב על ישראל נחשב קריטי מבחינתם להנעת תוכנית השלום קדימה ולהבטחת תמיכה מתמשכת של ממשלות באירופה ובמזרח התיכון וארגונים לא ממשלתיים.
ישראל דוחה את הטענות
החזון הגדול – ונקודות השאלה
סעודיה ומדינות ערב אחרות “לא יסתפקו בנורמליזציה” מבלי לגרום לנתניהו לנקוט צעדים לקראת מדינה פלסטינית, מה שהוא דחה באופן קטגורי, אמר אדם המכיר את החשיבה בממשל. “זה גם הנשיא וגם הרגע” ללחוץ על נתניהו, אמר. השאלה עבור טראמפ היא “האם הוא יעשה את זה?”.
אי-ודאות בקריית גת
האמריקאים, עם ציוד ניטור מתקדם, תופסים קומה אחת של הבניין, עם אנשי צבא, מודיעין ואזרחיים ישראליים בקומה אחרת. נציגים של עשרות מדינות וארגונים – ביניהם צרפת, גרמניה ובריטניה – נמצאים בקומה נפרדת. בהכרזה מה-21 באוקטובר, הפיקוד המרכזי אמר שמשימת המרכז היא “לתמוך במאמצי ייצוב”, “לעזור להקל על זרימת סיוע הומניטרי, לוגיסטי וביטחוני” ו”לנטר את יישום הסכם הפסקת האש”. אף חיילים אמריקאים לא יפרסו לתוך עזה, הודגש.
הצעדים הראשוניים בתוכנית טראמפ הושגו: הפסקת האש רעועה אך מחזיקה ברובה; שחרור על ידי חמאס של 20 החטופים הישראלים הנותרים בחיים ורוב גופות המתים, ועל ידי ישראל של כמעט 2,000 אסירים פלסטינים; נסיגת צה”ל משטח של כמחצית מעזה ושיפור באספקת הסיוע ההומניטרי. אך מרכיבים רבים של ההסכם נותרו בתהליך או לא מטופלים.
מספר אנשים שעובדים בתוך המרכז או שהיו להם אינטראקציות איתו אמרו שקבלת ההחלטות נפגעת מהצורך של כל ממשלה ומוסד מיוצג להעביר החלטות לאישור ברמה הבכירה ובמטות הארגונים. באותו זמן, אמר אחד, “אני לא חושב שיש להם כסף לעשות משהו עדיין”. אדם אחר שביקר במרכז בסוף השבוע האחרון אמר: “זה היה הרבה אנשים יושבים ליד שולחנות עם מחשבים והרבה אי-ודאות”.
האתגר המרכזי עלה מדרגה
חזרתם של חמאס וקבוצות חמושות נוספות לבסס מחדש שליטה על חלקים של עזה שפינה צה”ל הפכה את פירוק הנשק שלהם – חלק מרכזי בהסכם – קשה יותר. חמאס אמר שהוא ימסור את נשקו רק לפלסטינים. ההסכם קורא להקמת כוח ייצוב בינלאומי הכולל חיילים מממשלות ערביות ואחרות שיאמנו ויפקחו על כוח משטרה פלסטיני חדש.
אך לא כוח משטרה פלסטיני ולא כוח ייצוב בינלאומי עדיין קיימים. רבות מהמדינות הנראות כמשתתפות אפשריות, במיוחד בעולם הערבי והמוסלמי, ציינו שהן לא רוצות להיות מעורבות בפירוק נשק של חמאס או להתמודד עם כוחות ישראליים שעדיין נמצאים מאחורי “הקו הצהוב” המפריד אותם משאר עזה. רובן עמדו על מנדט של האו”ם, משהו שוושינגטון החלה לטפל בו עם החלטת מועצת הביטחון שהיא הפיצה השבוע.
התוכנית גם קוראת להקמת מועצת שלום שטראמפ אמר שהוא יעמוד בראשה, כדי לפקח ולתמוך בממשל הפנימי של עזה דרך ועדה של פלסטינים. שמונה פלגים פלסטיניים וקבוצות חמושות – כולל פתח וחמאס – פתחו דיונים בתיווך מצרי לבחור את הוועדה. לא ברור אם ישראל או ארה”ב, ששתיהן שללו כל השתתפות של חמאס בממשל עזה, יקבלו אותה.
תוכנית שנויה במחלוקת לשיקום
שיקום עזה גם הפך לנקודת מחלוקת. חלק מיועצים בכירים בממשל טראמפ דחפו לתוכנית שתבנה במהירות עד 16 “קהילות בטוחות” מאחורי קווים ישראליים קיימים בעזה. בתוך קהילות אלה, פלסטינים בדוקים יוכלו לנוע ולקבל ביטחון, מזון וסיוע הומניטרי אחר – פוטנציאלית למשך שנים – בעוד חמאס מפורק ותוכניות ארוכות טווח לממשל ושיקום מתגלגלות.
ארגוני סיוע דחו ברובם את ההצעה, כשהם רואים בה חזרה לנוסחה של קרן הסיוע ההומניטרי לעזה הנתמכת על ידי ישראל וארה”ב. אתרי חלוקת המזון של הקרן, המאובטחים על ידי קבלנים אמריקאים חמושים, הביאו לסיכון של מאות אזרחים עזתיים על ידי כוחות צה”ל המקיפים אותם, והפעילות הושעתה.
אגלנד אמר שמדינות אירופיות במרכז “לא יכולות בשום אופן לקחת חלק במשהו שנראה ככלי אסטרטגי עבור צד אחד לסכסוך, שהוא ישראל”. תוכנית כזו, הוא אמר, “נידונה לכישלון”.