[ad_1]
ממשלת בריטניה מצטרפת לשאר אירופה בנקיטת עמדה נוקשה יותר בנושא מבקשי מקלט, כשהיא פונה למדינה שהפכה למודל לחיקוי בתחום ההגירה: דנמרק. לפי דיווח בניו יורק טיימס, מפלגות ימין ברחבי אירופה ניסו במשך שנים להגביל את ההגירה, אך דנמרק בולטת בכך שדווקא ממשלת מרכז-שמאל היא זו שהחמירה את הכללים. זרם מבקשי המקלט למדינה ירד בהתמדה, והסוציאל-דמוקרטים הצליחו לשמור על השלטון הארצי, אם כי הבחירות המקומיות האחרונות הראו סימני שחיקה בתמיכה זו.
מאפייני מדיניות ההגירה הדנית מתבססים בראש ובראשונה על הרתעה. גורמים רשמיים בדנמרק מסבירים כי המטרה היא להפוך את החיים למאתגרים עבור מבקשי מקלט, כך שיעדיפו לא להגיע מלכתחילה. בין הצעדים שננקטו נכלל חוק המאפשר החרמת תכשיטים ורכוש יקר ערך ממבקשי מקלט לכיסוי הוצאותיהם, הארכת התהליך לקבלת תושבות קבע (הלוקח לפחות שמונה שנים), ושיכון הממתינים במרכזים מרוחקים בתנאים בסיסיים, כגון מרכז “אבנסטרופ” הממוקם באזור כפרי מחוץ לקופנהגן.
למרות הניסיון להציג גישה מאוזנת, דנמרק התמודדה עם ביקורת משפטית על אפליה. חוק ה”גטאות”, שאפשר לממשלה לצמצם את הדיור הציבורי בשכונות שבהן יותר ממחצית התושבים הם ממוצא “לא-מערבי”, הוגדר מוקדם יותר השנה על ידי יועץ בכיר לבית המשפט של האיחוד האירופי כאפליה אתנית. מומחים למשפט הגירה מזהירים כי המדיניות ממתגת את דנמרק כמדינה לא מסבירת פנים, דבר שעלול לגרום גם למהגרים חוקיים וצאצאיהם לחוש לא רצויים.
הנתונים מראים כי הגישה הצליחה ברמה המספרית: מכ-21 אלף מבקשי מקלט בשנת 2015, המספר צנח לקצת יותר מ-2,000 בשנה שעברה. אולם, בבחירות המקומיות שנערכו בנובמבר 2025, מפלגתה של פרדריקסן איבדה את השליטה בקופנהגן לראשונה מזה יותר ממאה שנה. בוחרים רבים עברו למפלגות שמאל אחרות, כשהם מציינים כי הרטוריקה הממשלתית נשמעה להם גזענית ומבוססת על הפחדה. למרות הקשיים, פליטים מסוימים, כמו שאהו פירוטי שנמלט מאיראן, ציינו כי הם מבינים את ההיגיון מאחורי הכללים הנוקשים שנועדו להגן על החברה והתרבות הדנית.
[ad_2]
Source link