בניתוח מעמיק שפרסם יעקב לאפין ממכון עלמא, מתואר מצבם של לבנון וחיזבאללה כשנה לאחר סיום מבצע “חיצי הצפון”, שפגע קשות ביכולות הארגון בדרום המדינה. לדבריו, לבנון ממשיכה להתקיים כ”קליפה חלולה” – מדינה כושלת וחסרת ריבונות אפקטיבית – בעוד שחיזבאללה פועל כ”מדינה בתוך מדינה” וממלא את הוואקום השלטוני.
לדברי ברק, כפי שמביא לאפין, חיזבאללה מספק בדרום לבנון שירותים אזרחיים – מים, חינוך, בריאות וקצבאות – באמצעות מנגנונים אזרחיים מקבילים לאלה של המדינה. “המדינה היא חיזבאללה”, צוטט ברק. מצב זה הוא גם המכשול המרכזי ליישום החלטה 1701 של מועצת הביטחון, המחייבת פירוק הארגון מנשקו בדרום לבנון.
לאפין מציג את הפערים הכלכליים בין צבא לבנון (LAF) לבין חיזבאללה: שכרו של פעיל בארגון עומד כיום על כ-2,200 דולר בחודש, בעוד שחייל בצבא הלבנוני משתכר כ-275 דולר בלבד. יחס של 1:8 שהופך את חיזבאללה למעסיק אטרקטיבי בהרבה עבור צעירים שיעים. המשכורות הגבוהות, מסביר לאפין, ממומנות באמצעות “כלכלת צללים” שנבנתה בסיוע משמרות המהפכה האיראניים, שהעבירו לארגון למעלה ממיליארד דולר בעשרת החודשים הראשונים של 2025.
למרות שצבא לבנון מונה כ-60 אלף חיילים, לאפין מדגיש כי מבחינת כוח אש, אמצעים לוגיסטיים וטכנולוגיה – חיזבאללה עולה עליו משמעותית. על פי הנתונים שהובאו בכנס מנאמה, בידי הארגון נותרו בין 15 ל-20 אלף רקטות וטילים, כולל חימוש מדויק. מרכז עלמא מעריך כי אלה הם שרידי מאגר ראשוני של כ-75 אלף רקטות.
בניתוחו מדגיש לאפין כי אחת הסיבות המרכזיות לכך שצבא לבנון לא יפרק את חיזבאללה מנשקו היא הרכבו העדתי. לפי נתוני מרכז עלמא, 45%–60% מחיילי הצבא הם שיעים – תוצאה של מגמות דמוגרפיות וכלכליות.
חייל שיעי, מסביר לאפין, מחויב בראש ובראשונה לקהילה שלו ולארגון שמספק למשפחתו מים, חשמל, בריאות ופרנסה – ולא למדינה חדלת פירעון. כל ניסיון של ממשלת לבנון להורות על עימות ישיר עם חיזבאללה צפוי, לדבריו, לפצל את הצבא לאורך קווים עדתיים ואף להצית מלחמת אזרחים.
לאפין מסכם כי לבנון היא “מדינה כושלת” במובן העמוק ביותר – מדינה שבה המונופול על הכוח מצוי בידי ארגון פרוקסי איראני בעל משאבים, נשק ויציבות פנימית רבים יותר מהמדינה עצמה. הציפייה של גורמים בינלאומיים שצבא לבנון יבצע פירוק נשק של חיזבאללה מוגדרת בניתוח כ”בדיה דיפלומטית מסוכנת”. בצירוף חוסר היציבות הכלכלי במדינה והסיוע האיראני הבלתי פוסק, לאפין קובע כי לא קיימת אפשרות ריאלית שהצבא הלבנוני יאתגר את חיזבאללה.
לכן, קובע לאפין, האחריות לבלימת התבססות חיזבאללה ולנטרול האיום הרקטי שלו נותרת כמעט כולה על צה”ל – במסגרת דוקטרינת “הפירוק הפרואקטיבי” וה”כירסום” החדשה שמיישם צה”ל בשנים האחרונות.