בין היתר נטען בפניה כי הייתה אמורה למסור את המכשיר ישירות למציעי הפרס ולא למשטרה, תנאי שלטענתה לא הופיע מעולם בהצעות המקוריות.
ב”חדשות 12″ דווח כי בתביעה נטען שההתחייבויות הפומביות מהוות “הצעה לציבור” על פי חוק החוזים, וכי ברגע שאיתיאל קיימה את הפעולה – מצאה את המכשיר והעבירה אותו לרשויות – נוצר חוזה מחייב. היא דורשת את מלוא סכומי הפרסים שהובטחו, לצד פיצוי על עוגמת נפש והוצאות.
“המשטרה אישרה שהטלפון שמצאתי הוא אכן הטלפון של הפצ”רית,” אמרה איתיאל על פי הדיווח של “חדשות 12”. “אני לא ויתרתי על הפרס שהובטח בכל אמצעי התקשורת. אני אזרחית שומרת חוק, אני זקוקה לכסף הזה וחלק ממנו אתרום. אני מצפה שמי שהבטיח – יקיים”.
עורכי דינה של איתיאל אמרו “לחדשות 12”: “הבטחות צריך לקיים. על פי חוק החוזים ופסיקת בית המשפט העליון – נועה זכאית לפרס, ואין לנו ספק שהיא תקבל אותו”. לדבריהם, מדובר במבחן ציבורי חשוב שיקבע האם ניתן לפרסם הבטחות כספיות ברבים ואז להתנער מהן ללא אחריות.