ועדת החוץ והביטחון של הכנסת תקיים מחר (שלישי) דיון נוסף בחוק הגיוס, שיתמקד בסעיף 26יב – הסעיף העוסק בהגדרת “מיהו חרדי” לצורכי החוק.
העבודה בעיניים הגדולה ביותר בגיוס חרדים, היא ספירתם של חיילים רבים מהציונות הדתית אשר למדו בצעירותם בתלמודי תורה – כמתגייסים חרדים. כך, רק בגלל שילד דתי לאומי למד בתלמוד תורה, כשהוא מתגייס הוא נספר כ”חרדי”.
האירוע המקומם הזה הוא אחד המפתחות גם לחוק הגיוס החדש. השאלה מי הוא חרדי, מי ייחשב לחרדי לצורך עמידה ביעדי הגיוס של החברה החרדית, היא המפתח להכל. במידה ולוחמים החובשים כיפה סרוגה ימשיכו להיחשב כ”חרדים” לצרכי עמידה ביעדי הגיוס של הציבור החרדי – העבודה בעיניים תמשיך.
ועדת חוץ וביטחון תתמקד בדיוק בסוגיה הזאת. השאלה מי הוא חרדי תעמוד במרכז הדיון. כעת, לפי הנוסח המוצע, גם מי שיצא בשאלה בגיל 16 מהציבור החרדי והתגייס לצבא בגיל 18 כחילוני – ייספר כחרדי שהתגייס לצורך עמידה ביעדי הגיוס של הציבור החרדי.
בייעוץ המשפטי לכנסת, מציעים לקבוע כי לצורך קביעת “מיהו חרדי” יידרשו שנתיים לימוד במוסדות הגיוס החרדים כפי שמוצע בנוסח הנוכחי – אלא ששנתיים אלה לא יהיו על פני כל ארבע שנות התיכון, אלא רק בשנים של כיתות י’ י”א וי”ב. בנוסף, בייעוץ המשפטי לכנסת ממליצים להוציא מהספירה את המתגייסים מהציונות הדתית אשר נספרו כחרדים בעבר.
לקראת הדיון מחר הוצגה עמדה מקצועית שלפיה אין כוונה לשנות את נוסח ההגדרה, לאחר תיאום עם גורמי צה״ל ובהתאם לעמדות שהוצגו בדיוני הוועדה ובמפגשים מקצועיים. בצה״ל הבהירו לאורך הדיונים כי מדובר בהסדר שעובד בפועל, וכי שינויו עלול לפגוע ביכולת היישום של החוק.
הדיון מחר מתקיים על רקע מאמצים גוברים מצד ראש הממשלה בנימין נתניהו, שנעשו בימים האחרונים, להביא להתקדמות מהירה בחקיקת חוק הגיוס, מתוך רצון לייצב את הקואליציה ולהרגיע את המתיחות מול השותפות החרדיות.