בישראל פועלים כיום 17 בנקי זרע בפיזור ארצי. מתוכם, 16 פועלים בתוך בתי חולים, שלושה בבתי חולים פרטיים ו-13 בבתי חולים ציבוריים, ועוד בנק זרע פרטי אחד הפועל מחוץ למסגרת של בית חולים. לצד תרומות מתורמים ישראלים, חלק מבנקי הזרע מייבאים זרע מתורמים מחו״ל. כיום ניתן לייבא זרע משמונה בנקי זרע בחו״ל, שמפורסמים באתר משרד הבריאות.
בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בביקוש לתרומות זרע, בעיקר מצד נשים יחידניות וזוגיות חד מינית. במקביל, מספר התורמים הישראלים לא עלה ואינו נותן מענה לביקוש. הקושי בגיוס תורמים החריף לנוכח החמרה בדרישות הרפואיות והרגולטוריות, כך שרק כ-10% עד 15% מהמעוניינים נמצאים מתאימים לתרומה. לכך מצטרפת עלייה משמעותית בעלויות, בשל הצורך בביצוע בדיקות רפואיות וגנטיות רבות. במקביל, חלה עלייה במחירי תרומות זרע מחו״ל, מה שמכביד הן על בנקי הזרע והן על הנתרמות.
לצד מגמות אלו, נרשמו גם אירועים חריגים בארץ ובעולם, שבהם נעשה שימוש בזרע מתורמים שנשאו מחלות תורשתיות שלא זוהו מראש. אירועים מסוג זה, שחלקם פורסמו בשקיפות על ידי משרד הבריאות, המחישו את הסיכון האפשרי ואת הצורך במנגנוני בקרה, דיווח ושיתוף מידע הדוקים יותר בין הבנקים ובין משרד הבריאות.
אחד הכלים המרכזיים שנועדו להתמודד עם אתגרים אלה הוא המאגר הארצי המקודד לרישום תורמי זרע, שהוקם במשרד הבריאות בשנת 2021. המאגר נועד לאפשר מעקב מסודר אחר תרומות זרע בישראל, למנוע מצב שבו אותו תורם תורם ביותר מבנק אחד, ולאפשר העברת מידע מאובטחת ומקודדת בין בנקי הזרע. במסגרת המנגנון, מנהלי בנקי הזרע מחויבים לדווח למנהלת המאגר על כל גבר המועמד להיות תורם זרע. רק לאחר בדיקה שהתורם לא תרם בעבר בבנק אחר ולא נפסל מסיבה רפואית או אחרת, ניתן אישור לקבלו כתורם.
המאגר משמש גם ככלי בקרה רפואי. משרד הבריאות מרכז בו דיווחים על פגמים גנטיים, או כאלה שעשויים להיות גנטיים, שמתגלים בצאצאים או בתורם עצמו. בהתאם לממצאים, המשרד רשאי לפסול המשך שימוש בזרע התורם, או במקרים מסוימים לאפשר זאת בכפוף לייעוץ גנטי. המשרד גם מוודא שהמידע הרלוונטי מועבר לבנקי הזרע וליחידות ה-IVF. מאז פתיחת המאגר אושרו כ-600 תורמי זרע ישראלים. המאגר מרכז גם את נושא יבוא הזרע מתורמים מחו״ל, ומאפשר פיקוח רוחבי על התחום.
החוזר המעודכן של מנכ״ל משרד הבריאות נועד להסדיר באופן מקיף את פעילות בנקי הזרע בישראל. מטרתו העיקרית היא שמירה על איכות ובטיחות הטיפול הניתן לנזקקות ולנזקקים לתרומת זרע, ועל בריאות הצאצאים שייולדו, תוך מניעת פגיעה בתורמי הזרע עצמם. החוזר מתווה כללים לניהול ורישוי בנק זרע, להסדרת פעילות מעבדות בנקי הזרע, לקביעת הנחיות ומגבלות על קבלת זרע מתורמים ישראלים, לביצוע בדיקות גנטיות ובדיקות רפואיות נוספות, להסדרת קבלת תרומות זרע מחו״ל ומנגנוני היבוא, להקצאת תרומות לנתרמות, להוצאת זרע מהבנק, לניהול רשומות רפואיות, ולהסדרת נושאים נוספים כמו הפקדת זרע לשימוש עצמי, שמירת זרע קטינים, נטילת זרע מנפטר וכללי בטיחות, סודיות ואבטחת מידע.
בין עיקרי השינויים המובאים כעת להערות הציבור נקבע כי מספר המשפחות שיוכלו לקבל תרומה מאותו תורם יוגבל ל-12. בנוסף, תתאפשר תרומה לחמש נשים שמעוניינות בשימור פוריות בלבד. הוגדרו תנאים רפואיים מינימליים לקבלת תורמים, הכוללים קבלת מידע מלא מהתיק הרפואי, ביצוע בדיקות גנטיות מקיפות, ושמירת DNA של התורם למקרה של צורך בבדיקות נוספות בעתיד. דרישות אלו חלות הן על תורמים ישראלים והן על תורמים מחו״ל.
הנוהל קובע עוד כי גם הנתרמות יידרשו לבצע את הבדיקות הגנטיות הכלולות בסל הבריאות כדי ולהקטין למינימום את הסיכון למחלות גנטיות בצאצאים. כל ממצא גנטי ידווח למשרד הבריאות כדי לבחון את המשך השימוש בתרומה ולמנוע מחלה בצאצאים נוספים.
עוד נקבע פירוט של המידע המינימלי שיימסר לנתרמות על התורם, לרבות דת לפי הצהרתו, מידע הלכתי נוסף אם נמסר, ציון אם התורם כהן, ואם ידוע לו שהוא פסול קהל או יוחסין או סורב להינשא ברבנות. למרות שנכון להיום ניתן לתת ולקבל בישראל רק תרומת זרע אנונימית, החוזר מאפשר לנתרמת ולתורם לציין בטופס ההסכמה כי הם מעוניינים לשקול בעתיד לאשר שהתרומה תהפוך לתרומה שאינה אנונימית, בכפוף לדין ולמצב המשפטי שיחול באותה עת.
החוזר מעדכן גם את ההסדרה במקרה של בקשה לבירור קרבת משפחה בין בני זוג, שאחד מהם או שניהם נולדו מתרומת זרע. כמו כן נקבע כי יש לקבל את הסכמת הנתרמת ובן או בת הזוג, אם ישנם, לשימוש בזרע תורם, וכי הם מסכימים ומצהירים שהילדים שייולדו יישאו את שמם וייחשבו כילדיהם לכל דבר ועניין, לרבות לעניין מזונות וירושה. במסגרת התיקון מוצעת גם המלצה לבני הזוג לשקול הכנת צוואה, למען הסר ספק.
לפי החוזר המעודכן, גברים יוכלו לתרום זרע רק עד גיל 38. תורם נשוי או ידוע בציבור יידרש להצהיר כי יידע את אשתו או בת זוגו על התרומה, צעד שנועד להפחית את הסיכון לנישואי קרובים בין הצאצאים בעתיד. בתחום יבוא הזרע מחו״ל הוגדרו דרישות מחמירות, הכוללות הקבלה מלאה בין הבדיקות הגנטיות והבדיקות לשלילת מחלות זיהומיות הנדרשות מתורמים ישראלים לאלו הנדרשות מתורמים מחו״ל.
במקביל נקבעו הקלות משמעותיות במנגנון היבוא, תוך שמירה על בטיחות הטיפול. לאחר קבלת אישור יבוא מבנק זרע בחו״ל, יוכלו כל בנקי הזרע בישראל בעלי רישיון לייבא מאותו בנק, ללא צורך בהליך נפרד לכל מוסד.