“לאור זאת, הגורם המרכזי להגירה השלילית היה בשל הירידה המשמעותית במספר העולים החדשים שהגיעו לארץ בשנה האחרונה – כ-20 אלף בלבד, לעומת כ-30 אלף עולים חדשים שהגיעו לישראל ב-2024, כאשר הירידה החדה ביותר היתה בעלייה מרוסיה. מצרפת וצפון אמריקה היתה דווקא עלייה קלה”, הוא מנתח את הנתונים – “מצירוף הנתונים של היוצאים, החוזרים והעולים החדשים עולה שמדינת ישראל איבדה בשנה האחרונה כ-30 אלף בני אדם”.
“חלק מהציבור חושב שמה שקורה כאן לא לרוחו והוא מעדיף לצאת”
להערכתו של פרופ’ דלה-פרגולה, ההגירה השלילית נובעת משורת סיבות: “המלחמה גרמה למתיחות ועייפות וישנם לדעתי גורמים נוספים: חוסר הוודאות הכלכלי, השסע הפוליטי, כשחלק מהציבור חושב שמה שקורה כאן לא לרוחו והוא מעדיף לצאת מ’סיר הלחץ’ בארץ לכמה שנים”. פרופ’ דלה-פרגולה מאפיין גורם נוסף שעלול להוות גורם: “חלק מהציבור לא יכול להשלים את האפליה בסוגיית הגיוס לצה”ל. מדובר באפליה מאוד משמעותית. חייל מילואים ששירת 400 ימים מפרוץ המלחמה ואדם שמתגורר לא הרחק ממנו, כלל אינו משרת בצה”ל”, הוא מעריך עוד.
עם זאת, להערכתו, המרכיב הכלכלי בשיקולים הוא הקריטי. “רואים יותר משכילים צעירים בגילאי 40-25 שקיבלו הצעות עבודה עם שכר גבוה בחו”ל, יוצאים מהארץ”, הוא מתריע – “מדובר כאן בהפסד גבוה יותר למדינה, כי זו אוכלוסייה שההשפעה שלה על התוצר הלאומי לנפש גבוהה יותר. היו כאלו שקראו לזה ‘בריחת מוחות’, אני חושש שליציאה של אוכלוסייה איכותית עלולה להיות השפעה מסוכנת לטווח הארוך. אם למשל, רופאים רבים יעברו לחו”ל, מערכת הרפואה בישראל שהיא מהטובות בעולם, עלולה להיפגע וההשלכה עלולה להיות על עלייה בשיעור התמותה”.
“למצב הכלכלי בישראל יש השפעה על השיקולים של העולים”
פרופ’ דה-לפרגולה אומר עוד, כי לעומת היוצאים מישראל, שמאופיינים בגילאים צעירים ורבים מהם משכילים, ממוצע הגילאים בקרב העולים החדשים גבוה יותר והם יותר מבוגרים. עם זאת, פרופ’ דלה-פרגולה מאפיין תופעה נוספת: למרות החמרת האנטישמיות והאירועים החריגים והאלימים נגד יהודים בעולם, לא רואים גידול במספרם של העולים החדשים.
“מספר העולים החדשים מושפע מהמצב הכלכלי במדינת המוצא שלהם ובארץ. ראינו בעבר שבצרפת היתה תקופה של התרחשויות אירועי טרור, אבל זה לא הביא לעלייה חדה בעלייה לישראל. מה שכן הביא לגידול משמעותי בעלייה היה משבר כלכלי שהתרחש בצרפת. גם למצב הכלכלי בישראל יש השפעה על השיקולים של העולים”, הוא מעריך עוד.
פרופ’ דלה-פרגולה סבור, כי למרות נתוני המאקרו הטובים של הכלכלה הישראלית, שבאו לידי ביטוי באבטלה הנמוכה, בעליות השערים החדות בבורסה ובשקל החזק, ישנן בעיות כלכליות מהותיות: “יוקר המחיה בישראל גבוה מאוד וגם מחירי הדיור מאוד יקרים”, הוא מסביר – “הכל בארץ הרבה יותר יקר”.
להערכתו, השסע הפוליטי יוצר בקרב חלק מהציבור קושי להזדהות עם הממשלה הנוכחית. “זה יוצר קושי בישראל וגם בתפוצות, שגם שם בקהילות רבות קיים פיצול בין אלו התומכים במדיניות הממשלה לבין אלו המתנגדים וחוששים מהשלכות המתקפות על בית המשפט העליון”, הוא מעריך עוד ומתריע: “אם מדובר על הגירה שלילית נקודתית ישראל תתמודד עם זה, אבל אם מדובר בתופעה מתמשכת, יש כאן תמרור אזהרה וחייבים להתייחס ברצינות לנתונים”.