“כל אחד מאיתנו שואל את עצמו האם אנו עדיין דמוקרטיה ליברלית”, אמר ברק. “תשובתי – כבר לא. זה לא קרה באירוע דרמטי וחד־פעמי. זהו תהליך שבו היבטים מהותיים של הדמוקרטיה נמצאים תחת התקפה קשה, והדמוקרטיה הולכת ונחלשת”.
ברק תיאר מציאות של ריכוז כוח פוליטי חסר תקדים. “המשטר שלנו כעת הוא שלטון של רשות פוליטית אחת, הנשלטת בפועל על ידי אדם אחד”, אמר. “אותו אדם שולט בממשלה ושולט בכנסת. זהו ראש הממשלה”, הוסיף, כשהוא מכוון לראש הממשלה בנימין נתניהו.
לדבריו, כדי להשלים שליטה זו, פועלת הממשלה להשתלט גם על מערכת המשפט. “כדי ששליטה זו תהא מלאה, יש להשתלט גם על הגוף היחיד שיכול לבקר את השלטון – בית המשפט”, אמר. “לא פלא הוא שהשלב הראשון של המהפכה המשטרית התרכז במינוי שופטים ובכוחם לפסול חקיקה ופעולות של הממשלה. כאשר בית המשפט הוא ‘שלנו’ – שוב לא יתקיים שלטון החוק בשלטון. תחתיו יבוא שלטון השלטון בחוק”.
ברק התייחס גם לאכיפת החוק וליחס למפגינים. “היחס בין הדרג הפוליטי לבין המשטרה השתבש לחלוטין”, קבע. “היחס למפגינים הוא כאל עבריינים, והמשטרה מפעילה את כוחה בצורה לא שוויונית ולא מרוסנת”.
בהמשך נאומו קשר ברק בין המהפכה המשטרית לפגיעה בעקרון השוויון ובאמנה החברתית שעליה הוקמה המדינה. “הכרזת העצמאות קבעה כי המדינה תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה”, אמר. “השלטון בישראל כיום אינו מקיים שוויון זכויות כזה”. כדוגמאות ציין את סוגיית גיוס החרדים שאינם לומדים תורה במשרה מלאה ואת “האפליה והאלימות כלפי החברה הערבית”.
עם זאת, ברק הבהיר כי האחריות לבלימת התהליך אינה מונחת רק על כתפי בית המשפט. “בית המשפט בכוחות עצמו לא יוכל לאורך זמן למנוע את ההתדרדרות שלנו”, אמר. “רק העם – זה העומד במרכז הדמוקרטיה הליברלית – יכול לעצור את ההתדרדרות ואף להחזיר אותנו למה שהיינו”.
בסיום נאומו דיבר ברק בנימה אישית. “כל חיי עבדתי בשירות הציבור. אינני אדם שנואם בכיכרות”, אמר. “אני מדבר אליכם הערב כי מפעל החיים של כולנו בסכנה – הדמוקרטיה הליברלית הולכת ונחלשת, הולכת ומתפוררת”. הוא קרא לאזרחים “לאחוז בידם את דגל המדינה, להניף אותו גבוה, ולבטא בכך נאמנות למדינה ולא לשליטיה – לשלטון החוק ולא לשלטון השליט”.