נחזור לסימולטור שהמשטרה ערכה באותם ימים, בעניין דפוסי ההתנהגות של סביבת נתניהו: נבחנו, בין היתר, ההיררכיה הפנימית, רמת המידור, מידת ההירתמות לבקשות שמגיעות “מלמעלה” ודברים נוספים. המסקנה הייתה ברורה: “סביבת ראש הממשלה מתנהלת כארגון פשע”. הידיעה הזו פורסמה בזמנו בחדשות 13 ולא הותירה חותם. היום, חמש שנים אחר כך, כבר לא צריך לבדוק שום דבר בחשאי. הכל ברור, ידוע וגלוי. ישראל נחטפה בידי משפחת פשע. כל מי שרוצה להתנהל כאן בשקט צריך לשלם פרוטקשן, כלומר לתמוך במשפחה השלטת. הקרובים צריכים להוסיף מתנות ותגמולים שונים, סביב השעון. כל האחרים, תחת סיכון.
בר אכן קרא לברדוגו לשיחה. לא שיחת איומים ולא שיחת אזהרה. שיחת ליבון. הוא האמין שאפשר יהיה להסביר לברדוגו על עבודת השב”כ, על מחויבות השב”כ, שיש יש קווים שאסור לחצות, שלא צריך לעסוק בהסתה ואין סיבה להכריז על רמטכ”ל וראש השב”כ, שבילו יחד קרוב ל־80 שנה בשירות ביטחון המדינה, כ”ניצודים”. השיחה לא עלתה יפה. בתוך זמן קצר מצא את עצמו בר בעמדת המתוחקר. ברדוגו ניסה לברר מה מצב החקירה (שכבר התקדמה), שאל אם יש עד מדינה (פלדשטיין?), טען שאם ראש הממשלה לא חשוד, צריך לפרסם את זה ולהגיד את זה לציבור. כשדרישותיו ושאלותיו של ברדוגו צברו מסה קריטית מסוימת, השיחה הסתיימה.
את האימה שהמשפחה הזו מטילה על הסביבה ביטא פלדשטיין באחת מחקירותיו. וכך אמר (פורסם בריאיון בכאן 11): “אתם לא מבינים את האירוע, אני לא יכול לצאת למלחמה לבד נגד המערכת, לא תוכלו לשמור עליי, זה יפגע בי פיזית. בי ובמשפחתי. זו חציית קו נגד האנשים הכי חזקים במדינה, אתם לא מבינים עד כמה מסוכן להסתבך איתם”.
פלדשטיין אומר את הדברים האלה בעודו מגן, בשלב ההוא של החקירות, על לשכת ראש הממשלה. הוא מקווה עדיין שמתישהו יגיע מישהו וייקח אחריות על מעשיו. שתבוא ההוראה של נתניהו להגיד ש”הכל היה בסמכות וברשות”. אבל זה לא קורה. הוא חושש בינתיים לחייו ולחיי משפחתו. הוא מכיר את המצב, הוא מכיר את הלשכה, הוא מכיר את המשפחה, הוא יודע מה עבר על אלה שהעזו להתייצב מולם. את כולם נשאה הרוח והם הופצו לכל עבר. הוא לא רוצה להצטרף לזה.
כל מי שעסק פעם בגיוס סוכנים, במוסד או בשב”כ, מכיר את זה היטב. זה מתחיל בסמול־טוק. בדרינק משותף בקוקטייל דיפלומטי באירופה. נמשך בקפה משותף. ארוחת צהריים. ארוחת ערב. לפעמים, כשזה בחו”ל, מתלווים לזה פינוקים. פתאום מופיעה יפהפייה מצודדת שמתנדבת להישאר עם המגויס שלא מודע למגויסותו לאורך הלילה וכו’.
כהן: “אנחנו יודעים בוודאות שאנשים בלשכת ראש הממשלה קיבלו מידע, מסמך, לא בדקו מה הנזק הפוטנציאלי למקור המודיעיני הזה, לא דיברו עם גורמי אמ”ן לגבי הסכנה של הנזק, עקפו את הצנזורה וסיכנו את זה, והעבירו את זה לגורם בינלאומי בחו”ל על מנת שיוכלו להשתמש בזה לטובת הנרטיב במבצע השפעה ותודעה על הציבור בישראל, לא על חמאס. זה חמור ביותר.
“הדבר השני, יותר חמור בסדרי גודל, זה הסיפור עם קטאר. העובדה שאותם אנשים או חלקם עובדים בלשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה, שקטאר היא המממנת של חמאס, האחים המוסלמים, מגינה עליהם, מונעת את מיטוט חמאס – העובדה שאצלנו אנשים בלשכת ראש הממשלה, שהם יועצים של ראש הממשלה, לכאורה ללא סיווג ביטחוני, חשופים למידע רגיש, נמצאים בתווך של המשא ומתן ועושים להם קמפיין תודעה כדי להוריד את המתח עליהם מהעולם שהם תמכו בחמאס, להוריד את המתח העולמי שהם תמכו בארגון שעשה כאלה פשעים חמורים נגד אזרחי ישראל ותינוקותיהם, להוריד את המתח מהציבור בישראל.
וראש המשלה בא בטלויזיה בסרטון ואומר שהצבא והשב”כ חברו יחדיו להפיל ראש ממשלה מהימין, זה מטורף, הזוי ובזוי לכשעצמו. לעבוד בלשכת ראש הממשלה בזמן מלחמה ולעשות מבצע השפעה, השפעה, לא על המונדיאל, על הציבור בישראל. איך ראש הממשלה נותן לזה גיבוי, אני לא מצליח להבין, ואיך אנשים בקבינט לא אומרים כלום. עד כמה אפשר להיות כבשים? עד כמה אפשר להיות כבשים, כשזה קשור לביטחון הלאומי של ישראל, לביטחון הלאומי שלנו… אני מקווה מאוד שהציבור יתפכח (ויבין) שיש לנו ראש ממשלה שמסכן את הביטחון הלאומי שלנו, לצערי בגלל אינטרסים אישיים”.
“מדובר בשפיכות דמים של ממש”, אמר לי השבוע בכיר לשעבר בשב”כ. “כשזה רץ ברשת בכל מיני אתרי הזיה וקבוצות וואטסאפ, עוד מילא, אבל כשאנשים בתפקידים ממלכתיים חוזרים על ההזיות הללו, כאילו בשב”כ שיתפו פעולה עם חמאס, העלימו מודיעין או תרמו לטבח 7 באוקטובר, נדרשת תגובה של השב”כ. השתיקה של זיני מביכה ומקוממת”.
זיני מחריש. השתיקה הזו תפעל נגדו. פנו אליו גורמים מתוך השב”כ ומחוצה לו, ונתקלו בסוג של אטימות. מישהו מספר שעוד בטרם נכנס לתפקידו זיני אמר למישהו ש”כל סיפור קטארגייט זה חארטה”. על המשפט הזה אני לא יכול לתת ערבות אישית ואין לי עליו הצלבה, אבל הוא לא מפתיע אף אחד בשירות או מחוצה לו. כל זה מביא אותנו למסקנה פשוטה: הסיכוי שזיני יסכים לזמן את נתניהו לחקירה אינו גבוה. בואו נהיה אופטימיים. בזמנו, היה מי שסבר שהסיכוי שאביחי מנדלבליט, שיצק מים על ידי נתניהו שלוש שנים באקווריום כמזכיר הממשלה, יגיש נגדו כתבי אישום, אינו גבוה. כנ”ל לגבי רוני אלשיך. בסוף, הממלכתיות גברה על הנאמנות וכללי משפחת הפשע. השאלה אם זה יהיה תקף גם במקרה של זיני, תישאר בינתיים פתוחה.
זה נכון. גופמן הפך לחלק בלתי נפרד מלשכת נתניהו, וכפי שנהוג שם – נהג גם לספק שירותים על פי בקשה ולפעמים לעקוף את ההיררכיה הצה”לית כשחיבר קצינים בכירים לנתניהו ישירות בטלפון. עכשיו הוא ישלוט במוסד, זיני בשב”כ, בן גביר כבר השתלט מזמן על המשטרה, נשארו רק היועצת המשפטית העקשנית והרמטכ”ל שמתגלה כפרד עיקש ועצם בגרון. אל תדאגו, אם רק ניתן לו את הכוח, הוא יטפל גם בהם.
זה מסוכן. מערכת הביטחון חייבת להישאר בעלת שיקול דעת עצמאי ועמוד שדרה יציב ומאוזן. היא צריכה להעמיד חוות דעת מקצועית ברורה בפני ראש הממשלה ולראשיה אסור לרקוד על פי אף חליל או להתיישר על פי אף “רוח מפקד”. כאשר בשב”כ יש אדם עם אידיאולוגיה קיצונית במיוחד, שחייב את התפקיד לנתניהו, ובמוסד יש אדם שחייב, בגדול, את התפקיד לנתניהו, הסיכוי שהם יאתגרו את החלטותיו ויציגו בפניו את ההמלצות המקצועיות האמיתיות, הולך ויורד. זו תהיה “שורת המקהלה”. כשצריך להתיישר, הם יתיישרו. ואת זה בדיוק הוא רוצה. תארו לעצמכם שהוא יחזור מהמפגש עם טראמפ אחרי שיקבל הנחתה נשיאותית להסכים לנוכחות צבאית של טורקיה בעזה. האם ראש השב”כ יקרא על זה תיגר ברמה המקצועית? נחכה ונראה.