על פי דיווח ב”פוליטיקו”, תוכנית של האיחוד האירופי להטיל סנקציות על שרים בממשלת ישראל ולהפחית את קשרי הסחר עימה הוקפאה, לאחר שמספר מדינות חברות מובילות סבורות שאין בכך עוד צורך, בעקבות הסכם השלום בתיווך ארה”ב לסיום המלחמה בעזה.
על פי ארבעה דיפלומטים אירופיים שדיברו עם פוליטיקו בעילום שם, קשה להאמין שהיוזמה תזכה לתמיכה מספקת בפגישות שרי החוץ ומנהיגי האיחוד האירופי שעתידות להתקיים החודש. בדיווח מציינים שכדי לאשר את הסנקציות נדרשת הסכמה של כל המדינות החברות באיחוד, אולם ההסכם שהוכרז על ידי נשיא ארה”ב דונלד טראמפ גרם לפילוג בין הממשלות.
הצעדים להגבלת הסחר עדיין יכולים להתקבל על ידי קבוצה קטנה יותר של מדינות, אך גם אפשרות זו נראית כעת בלתי סבירה, לדברי הדיפלומטים שדיברו עם פוליטיקו.
בדיווח מציינים כי נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, הכריזה בנאום “מצב האיחוד” בספטמבר על כוונתה להכניס לרשימה שחורה “שרים קיצוניים”, להטיל מגבלות על מתנחלים אלימים בגדה המערבית ולהשהות קשרי סחר עם ישראל. עוד צוין כי ההצעות צפויות להגיע לדיון במועצת החוץ בלוקסמבורג ב־20.10 ובפסגת מנהיגים בבריסל ב־23.10, אך טיוטות מסמכים מעידות שעדיין לא הושג קונצנזוס.
שר החוץ של בלגיה, מקסים פרבו – שדוחף לעמדה נוקשה יותר כלפי ישראל – אמר לפוליטיקו כי “מעציב” שלאיחוד לקח יותר משנתיים לגבש צעדים, והוסיף: “האמינות של מדיניות החוץ של האיחוד האירופי ספגה מכה קשה. עבור אזרחים רבים עדיין לא מובן מדוע האיחוד אינו מסוגל לקבל החלטות נחרצות”.
גרמניה, הונגריה ומדינות נוספות מתנגדות בעקביות להטלת סנקציות, אף שהייתה הסכמה פוליטית רחבה והכרזה משותפת של האיחוד שתומכת בצעדים נגד מתנחלים החשודים בהפרות זכויות אדם.
בעקבות ההודעה שחמאס וישראל “אישרו את השלב הראשון” של הסכם לסיום המלחמה, דוברת הנציבות האירופית פאולה פיניו רמזה שהאיחוד עשוי לשנות את עמדתו: “הסנקציות הוצעו בהקשר מסוים, ואם ההקשר משתנה – ייתכן שגם ההצעה תשתנה”. עם זאת, לדברי הדיפלומטים, הנציבות לא מתכוונת כעת להסיר את ההצעה, גם אם האפשרות להפסקת אש ממושכת מטילה עליה ספק, כך על פי הדיווח בפוליטיקו.