השמרטפים של ביבי: בבית הלבן מכחישים זאת, אך רכבת הבכירים האמריקנים שמגיעה לישראל בשבוע האחרון היא חלק מדיפלומטיית שמרטפות שנועדה לחשק את ראש הממשלה נתניהו ולמנוע ממנו לחבל בהפסקת האש השברירית מול חמאס מעזה.
גורמים אמריקאים ומומחים מכנים זאת “ביבי-סיטינג” (באנגלית: bibi sitting), על משקל “בייביסיטר לביבי”. מדובר כמובן בכינוי לא מחמיא במיוחד, המתייחס לפיקוח צמוד על ראש הממשלה בנימין נתניהו. לפי דיווח ב-CNN, תיאור זה משקף היפוך תפקידים, שבו ארה”ב מנהלת באופן אקטיבי את המצב בישראל.
נשיא ארה”ב טראמפ עצמו ביקר בישראל בשבוע שעבר כדי לפקח על חתימת הסכם הפסקת האש. אחריו הגיע סגן הנשיא ג’יי. די. ואנס. אחר הצהריים יגיע תורו של מזכיר המדינה האמריקאי מרקו רוביו, זאת לאחר שהשליח המיוחד לבית הלבן סטיב ויטקוף והיועץ ג’ארד קושנר הקדימו את כולם.
באופן רשמי האמריקנים שומרים על כבודו של נתניהו ומכחישים את הטענות. סגן הנשיא ואנס, בפגישתו עם נתניהו אתמול, הדגיש כי ישראל אינה “מדינת חסות” וכי הביקורים נועדו “לפקח על עבודה רבה”, כדבריו, ולא “על פעוט”.
רוביו, בביקורו הרביעי בישראל מאז ינואר, הזהיר מנהיגים ישראלים כי הצבעת הכנסת בעד סיפוח יהודה ושומרון, מאיימת לסכל את הסכם הפסקת האש. לדברי פרופ’ צ’ארלס פריליך מאוניברסיטת קולומביה, כפי שצוטט ב”ג’ואיש אינסיידר”, מדובר בצורה של פיקוח אמריקאי, מסורת ארוכת שנים ביחסים בין המדינות.
בעוד שביקורים אמריקאים ברמה גבוהה בזמני משבר אינם חריגים, הנשיא ג’ו ביידן, לדוגמה, מיהר לתל אביב לאחר אירועי ה-7 באוקטובר בביקור סולידריות. מטרת הביקורים הנוכחיים, לפי CNN, היא ניהול ואכיפה של ההסכם, ולא רק תמיכה.
המעורבות האמריקאית העמוקה נובעת גם מדאגה ביחס לכוונותיהם של שותפיו הפוליטיים של נתניהו, המתנגדים לסיום המלחמה. הרגישות של ההסכם באה לידי ביטוי בהיתקלות צבאית ברפיח השבוע, בה נהרגו שני חיילי צה”ל, ובתגובה נתניהו אף השעה זמנית את כניסת הסיוע ההומניטרי לעזה, אך חזר בו כעבור שעתיים בלחץ אמריקאי.
בישראל נשמעת ביקורת על היקף המעורבות האמריקאית. הרמטכ”ל לשעבר, ח”כ גדי איזנקוט, אמר כי ניהול האירוע על ידי גורם חיצוני הוא “בעייתי מאוד”, ואילו ראש האופוזיציה יאיר לפיד טען כי נתניהו הפך את ישראל ל”מדינת חסות”. נתניהו דחה את הטענות הללו, כינה אותן “הבל הבלים” והדגיש את יחסי השותפות. ממשל טראמפ רואה בלחץ זה גם דרך לספק לנתניהו כיסוי פוליטי מבית, כדי לאפשר לו לבצע ויתורים הנדרשים לשלב השני של ההסכם, הכולל את הגדרת הממשל והכוחות הביטחוניים בעזה לאחר המלחמה.