מעריב שוחח עם אייל עופר, מומחה לכלכלת חמאס. עופר אומר: “את ההצעה, לחלק את עזה גאוגרפית העליתי כבר בינואר 2024. במרץ 2024 היא הועברה לגלנט. הוא דחה אותה משום שהכילה פרט מהותי שלא מצא חן בעיניו: הצעתי כי צפון הרצועה, כל מה שמצפון לציר נצרים יהיה ריק מאדם – בפרט דיברתי על בית חאנון (שסוף סוף רק באוג’ 2025 רוקנה סופית)”.
עופר מוסיף: “גלנט חלם אז על ‘פיילוטים’ של ממשל עצמי (תוכניתו פורסמה בידי נדב אייל בפב’ 2024) ואיים הומינטארים עם מוכתר מקומי בבית חאנון ועטטארה בחסות כוחות אמריקאים פרטיים דמויי GHF”.
עופר טוען: “הרעיון המרכזי בתכנית שלי אמר להשאיר בידי ישראל שטח ריק מאדם ולתת לעזתים 60% משטח הרצועה מחובר למצרים וללא התערבות ישראלית אזרחית. ולסגור את המעברים כדי לנתק אחריות על העזתים. כמובן להשאיר פרימטר בטחוני. וואי כמה קיבלתי התנגדויות על זה ש’אתה משאיר את חמאס בשלטון'”.
עופר מסכם: “מה שעושים כיום גרוע בהרבה: אוכלוסיית עזה אינה מחוברת למצרים וישראל עדיין אחראית על על מחסורם, גם על מי שנמצא במערב ומנותק ממצרים. ומאידך רוצים לקלוט את העזים בשטח הצהוב הקרוב לישראל. הכל עקום, דמיוני ורק המוות של חיילינו יהיה ממשי”.
עופר מסכם: “מזכיר את דבריו של השגריר רון דרמר אצל עמית סגל: ‘השיקום מתחיל במחצית הרצועה שבשליטת ישראל. מה שלא עשו שנתיים מלחמה יעשו כוחות השוק. איפה תרגיש האוכלוסייה שעדיף לחיות תחת שלטון חמאס או עם בית ספר במימון אמירתי וקרוואן לכל משפחה’”.